גבירותי ורבותי,

המזכיר הכללי של האו"ם,

נשיא השגרירות הכללית,

מנכ"לית נשות האו"ם,

ואורחים נכבדים.

היום אנו משיקים קמפיין תחת הכותרת "הוא עבורה" (He for She).

אני פונה אליכם כיוון שאני זקוקה לעזרתכם.

אנחנו רוצים לסיים עם אי-השוויון המגדרי,

ולשם כך דרושה ההשתתפות של כולם.

זה הקמפיין הראשון מסוגו באו"ם.

ברצוננו לנסות ולעורר גברים ונערים רבים ככל האפשר

להיות סוכני שינוי.

ולא די בדיבורים,

צריך שינוי מוחשי.

לפני 6 חודשים התמניתי לשגרירה של רצון טוב עבור נשות האו"ם,

וככל שדיברתי יותר על פמיניזם כך הבנתי

שלעיתים קרובות מדי המאבק למען זכויות נשים

נתפס כשם נרדף לשנאת גברים.

אני סמוכה ובטוחה

שדבר זה חייב להפסק.

לפרוטוקול, פמיניזם, בהגדרתו,

הוא האמונה כי לנשים וגברים מגיעות אותן זכויות

והזדמנויות.

זאת התאוריה של שוויון פוליטי, כלכלי,

וחברתי בין המינים.

התחלתי לפקפק בהנחות מבוססות-מגדר לפני זמן רב.

כשהייתי בת 8, לא הבנתי למה קראו לי "שתלטנית"

כשרציתי לביים את המחזה שנציג בפני הורינו -

ולבנים לא.

כשבגיל 14 התחילו לתאר אותי בצורה מינית באמצעי תקשורת מסוימים.

כשבגיל 15 חלק מחברותיי החלו לנשור מקבוצות הספורט שאהבו

כיוון שלא רצו להיתפס כ"שריריות".

כשבגיל 18 חברי הבנים לא יכלו לבטא את רגשותיהם...

החלטתי שאני פמיניטית.

וזו לא הייתה החלטה מורכבת עבורי.

אבל המחקר האחרון שלי בנושא העלה שפמיניזם נהיתה

מילה לא אהודה.

נשים בוחרות שלא להזדהות כפמיניסטיות.

מתברר שאני שייכת לאותה קבוצת נשים

שהתבטאויותיה נחשבות לחזקות מדי, אגרסיביות מדי,

מבודדות, אנטי-גבריות ובלתי מושכות.

למה המילה הזאת גורמת מבוכה?

אני בת-בריטניה,

ומאמינה כי זכותי בתור אישה להשתכר שכר שווה כמו עמיתיי הגברים.

אני מאמינה כי יש לי הזכות לקבל החלטות ביחס לגופי.

אני מאמינה -
(מחיאות כפיים)