-
(בושוויק, ברוקלין)
-
צילומים הם שליטה בכמויות אור קטנטנות.
-
(קלוז-אפ, ניו-יורק)
-
לפני כמה שנים,
-
חברה עשתה לי טובה ועזר לי למצוא משהו בחדר החושך,
-
כשבקשתי ממנה לפתוח כמה קופסאות
-
ובאחת מהן היה גליל של ניר צילום לא מפותח.
-
והיא אמרה,
-
"אין שם שום דבר, רק טפט ורוד."
-
(מאריה רוברטסון, אמנית)
-
אז אמרתי לה, "לא, זה לא הדפס!"
-
פתאם היתה לי מין הארה.
-
"מאריה רוברטסון, תגובות כימיות"
-
(לפני 4 שנים)
-
התחלתי לשחק עם הניר ה"שרוף"
-
שעמד להזרק לפח
-
והחלטתי לשחק איתו.
-
בסוף כל יום עבודה
-
טבלתי אותו בשאריות של כימיקלים.
-
תמיד יש שיירים של כימיקלים בקצוות של הדפסים
-
כשעובדים בחדר החושך.
-
זה בדרך כלל נחשב פגום
-
או משהו שחותכים החוצה.
-
אני תמיד נהנית לעשות משהו מדברים שנחשבים מיותרים
-
ולהכנס עמוק לתוך הלא נודע.
-
(מתיו דיפל) את מדברת אלי דרך המסיכה?
-
(רוברטסון) כן!
-
(דיפל) אוקיי.
-
כן, התקשרתי אליה בדיוק
-
והיא לא יכולה לענות לטלפון.
-
(48 שעות לפני הפתיחה)
-
אבל היא גומרת ב-3:30
-
הדברים מתאחרים קצת היום.
-
הכל לאט יותר.
-
(מתיו דיפל, הגלריסט)
-
(רוברטסון) כשאתה צעיר שום דבר לא עוצר אותך
-
מלעבוד עד הרגע האחרון.
-
הטורבו המנטלי עובד בקצב.
-
רעינות מפוזרים לכל עבר,
-
מתגבשים ויוצרים דברים חדשים.
-
השפה לתאר אותם
-
באה מעולם הצילום או הציור.
-
אין אופטיקה ביצירה שלהם.
-
אין מריחה של שכבות מעל.
-
אלו רק תגובות כימיות על ניר שטוח.
-
הניר היה רטוב ואז התזתי עליו
-
והטיפות האלה פגעו בחומר
-
וגלשו למטה.
-
המפתח הוא השחור
-
והמקבע (פיקסר) הוא הלבן.
-
וכשיש רק אחד מהם
-
התוצאה צפויה.
-
כשמערבבי אותם במים במינונים שונים,
-
משהו אחר מתרחש.
-
אני יכולה לכוון התרחשות
-
אבל לא לשלוט בה.
-
לאט לאט, נוצר סגול בגוון מג'נטה.
-
כשהמפתח היה קר, יצא צבע ירוק.
-
וכשהמפתח והמקבע התערבבו
-
נוצר כתום וצהוב.
-
לפעמים יש חלקים שאני לא יודעת לאן יתפתחו,
-
ונוצר מין צבע לוונדר-היפי-פסיכודלי.
-
זה מיסתורי ומתעתע.
-
אני באה עם תכנית,
-
אבל התוצאות הכי מוצלחות חורגות מהתכנית.
-
רוב הזמן אני לא יודעת מה באמת מתרחש,
-
וכשזה נגמר, ואני שוטפת את זה אני מופתעת בעצמי, "זה מדהים!"
-
"מי עשה את זה?" (צוחקת)
-
(דיפל) זה בעצם ליצור מין
-
בלאגן מובנה או נשלט
-
ולגלות איך זה יצא
-
ואם זה יפה או מוצלח או לא מוצלח.
-
ואני חושב שהיא מאד מודעת,
-
שזה לא תמיד יצליח.
-
(רוברטסון) לא!
-
זה בסדר.
-
לא, זה...
-
בבקשה אל תיגע!
-
זה כל כך, אל תיגע...
-
לא, לא, זה בסדר.
-
אני לא יודעת להסביר מה צריך לעשות!
-
(גלריה אמריקן קונטמפוררי)
-
(הבאורי, מנהטן)
-
(ליסה) עוד משהו?
-
(רוברטסון) יש לי חתיכת עץ שעליו הכל מודבק
-
זה כל כך שונה...
-
(אישה) מתיו דיפל.
-
(דיפל) נעים להכיר.
-
היא ממסגרת אותם ומשתמשת במסגרת כאלמנט פיסולי.
-
(רוברטסון) מאד רציתי לעבוד עם ניר מטאלי.
-
אבל כשהגעתי סוף סוף
-
לעבוד ברצינות על זה,
-
הם הפסיקו למכור אותו בגליונות,
-
ומכרו רק בגלילים.
-
ולא היתה לי שום דרך לחתוך את הניר
-
לגליונות בודדים
-
בחושך.
-
והם יצאו
-
עקומים ומוזרים.
-
ואז נוכחתי אחר זמן מה
-
"אני יכולה לבחור באיזו מידה שאני רוצה!"
-
והקצוות נהיו ממש מיוחדים.
-
נראה שבתהליך העבודה
-
אפשר לבטא צדדים מהאישיות
-
שלא מודעים להם בדרך כלל.
-
כאילו זה החלק הטוב שבך.
-
שמעתי שאומרים שהעבודות
-
"נראות חופשיות ושמחות וחיוביות."
-
ואני חושבת לעצמי,"באמת?!"
-
"כי אני כל כך בחרדה"...( צוחקת)
-
"כמו בחיים"
-
ואני אומרת לעצמי "יואו!"
-
"איזה מזל שזה יוצא ככה."
-
רציתי לעשות עבודה ארוכה,
-
ואז נפל האסימון.
-
"אקח את כל הקופסא"
-
"בלי לחתוך את הניר."
-
זה כבר נחתך במפעל.
-
זה כבר מלבן אחד ארוך.
-
זה אתגר טכני
-
לנסות ולפתח את זה ידנית.
-
לחשוף זה קל,
-
אבל אז ברגע שהכימיה נכנסת לתמונה
-
אתה חייב להתמסר לזה.
-
אתה חיב להמשיך לעבוד ולפתח את כל.
-
הארוכים עם הדימויים,
-
לוקחים לפחות 15 שעות.
-
היום למחרת מוקדש לשינה ולבכי.
-
(צוחקת)
-
ואז לא ידעתי להתקין את זה.
-
זה כל כל גדול.
-
מה עושים עם זה עכשיו?
-
מתיו מהגלריה התקשר ואמר,
-
"מאריה, את מוכנה למכור את אחת מהעבודות הארוכות לאיזה מוסד?"
-
ואני, כאילו,
-
" מה זאת אומרת?"
-
"כן, נו טוב."
-
"טוב, נו, בטח, בטח." (צוחקת)
-
( מנהטן, אמצע העיר)
-
הוא לא ידע מי זה.
-
לו ידע, הייתי אומרת "תן להם בחינם". (צוחקת)
-
תן להם שלושה, בבקשה."
-
אני זוכרת כילדה, הייתי מפתחת תמונות בשעה
-
והייתי זורקת את הנגטיבים כי הם היו חסרי משמעות בעיני,
-
והסבתא שלי הייתה שומרת אותם.
-
לא היה לי מושג.
-
חשבתי, "מה הדברים הקטנים הכתומים האלה? איכס."
-
אני רוצה תמונה מודפסת.
-
יש המון עוצמה בלהחזיק תמונה ביד,
-
כאילו היא תשאר לעולם.
-
פיסת זמן ביד שלי.
-
יש לי שליטה עליה.
-
יש הרבה מידע בחתיכת הניר הזו,
-
וזה גם מאד עדין.
-
היכולת של הניר לתעד כוללת גם פגיעות להנזק.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-